החלטה בתיק מ"ת 8590-01-12

בהחלטה מיום 8.1.12 הוריתי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, משנמצאו ראיות לכאורה להוכחת האשמה בכתב אישום המייחס לו 3 עבירות של סחר בסמים מסוכנים יחד עם אדם אחר לסוכן משטרתי. השניים סחרו בסמים מסוגים של חשיש, קוקאין ואקסטזי תמורת סכומים הנעים בין 800 ש"ח ל- 1,500 ש"ח בכל עסקה. שתיים מהעבירות בוצע במהלך חודש יוני 2011 והשלישית בוצעה ביום 30.11.11. קיימת עילת מעצר הנובעת ממהותן של העבירות ומעברו הפלילי העשיר המשיב בעבירות שונות, לרבות הרשעות בעבירות של סחר בסמים.

באותה החלטה, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר של שירות המבחן על מנת לבחון את בקשתו של המשיב להשתחרר מן המעצר כדי להשתלב בתוכנית גמילה מסמים. התסקיר הוזמן על רקע טענתו של המשיב שהשתלב בתוכנית לגמילה מסמים טרם מעצרו. המשיב הציג אישור מ" 'טוהר' מרכז החלמה מסמים ואלכוהול (טיפול באמצעות בעלי חיים)" שהמשיב שהה במקום בתקופה שבין 20.7.11 ועד ליום 27.10.11. לפי האישור, התגלה המשיב כמטופל חיובי. לאחר מכן, חזר המשיב לטיפול מיום 6.12.11 עד ליום 3.1.12.

בתסקיר המעצר, מתואר המשיב, בן 28, כמי שמנהל אורח חיים עברייני והתמכרותי מגיל צעיר. הוא הופנה מספר פעמים למסגרות סגורות ואבחוניות שונות, ואולם כל נסיונות ההתערבות כשלו.

התרשמות קצין המבחן היתה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות ההתנהגות העבריינית בעתיד, וכי על רקע אישיותו ונסיון העבר, המשיב יתקשה להתמיד בטיפול במסגרת טיפולית סגורה שהוא זקוק לה. אף על פי כן, מציין קצין המבחן כי המשיב מבטא היום "רצון מילולי ראשוני" להימנע משימוש בסמים, כאשר אמו של המשיב מוכנה ללוותו בתהליך ולסייע לו להשתקם. הומלץ על שילובו של המשיב באישפוזית ולאחר מכן בקהילה טיפולית. בשלב הראשון המליץ קצין המבחן על שחרורו הזמני של המשיב מן המעצר על מנת לעבור בדיקות קבלה למסגרות הטיפוליות.

המבקשת מתנגדת להמלצה. ב"כ המבקשת טענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב אם ישוחרר הנובעת מעברו הפלילי העשיר ומהמעורבות שלו בעבירות הסחר בתיק הנדון בכמויות מסחריות של סמים מסוגים שונים. לא זו בלבד, אלא שבתיק קודם שבו נשפט, ת.פ. (שלום י-ם) 8980/08, ציין כב' השופט חיים לירן בגזר הדין, שהנאשם ניצל החלטה בדבר שחרורו מן המעצר כדי לעבור בדיקות התאמה לתוכנית גמילה, כדי לבלוע 30 מנות של הירואין  ו 5 מנות של חשיש העטופים בניילון על מנת לסחור בהם עם שובו למתקן הכליאה!! באותו גזר דין, נשלח הנאשם ל 15 חודשי מאסר בפועל.

באשר לנסיון הגמילה ב"טוהר" טענה ב"כ המבקשת כי המשיב ניצל את המרכז כ"עיר מקלט" בין העבירות השונות שביצע. לטענתה, חזרתו למרכז ביום 6.12.11 היתה בסמוך אחרי שהמשטרה חשפה את הסוכן שהפעיל את המשיב בעבירות נשוא כתב האישום.

הסניגור בקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, בשל היותו השירות המקצועי שאמור לייעץ לבית המשפט במקרים כגון אלה. לטענתו, רק בנסיבות חריגות יסטה בית המשפט מהמלצה של שירות המבחן. הסניגור הצביע על מקרים אחרים שבהם מכורים לסמים בעלי עבר פלילי המואשמים בעבירות דומות אף בנסיבות חמורות יותר קבלו הזדמנויות להשתחרר כדי להשתלב בתוכניות גמילה. הוא טען כי הימצאותו של הנאשם בקהילה טיפולית תאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו משום שאם יברח משם, יוחזר מיד למעצר. באשר לעבירות עצמן, טען הסניגור כי הראיות מצביעות על מעורבות גדולה יותר של אחד החשודים האחרים ששמו פנחס זגורי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן. אלה נימוקי:

א. ההמלצה של שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם המסקנות שבתסקיר לפיהן קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות ההתנהגות העבריינית בעתיד והערכה שהנאשם יתקשה להתמיד בטיפול. כמו-כן, לא ברור כיצד קצין המבחן מבסס את המלצתו על "רצון מילולי ראשוני" להמנע משימוש בסמים, כאשר ידוע גם לשירות המבחן המשיב פעמים רבות בעבר ביטא רצון להגמל מסמים, אך לא הפיק מההזדמנויות הקודמות שניתנו לו.

ב. הנסיון הקודם עם המשיב, שניצל בעבר החלטה לשחרור מן מעצר לצורך בדיקות לקראת גמילה, כדי להבריח סמים לכלא בשובו מן הבדיקות, מחייב משנה זהירות.

ג. תאריכי הכניסה והיציאה של המשיב ממרכז "טוהר", לעומת תאריכי העבירות השונות, אכן יוצרים חשד כי ניצל בצורה מתוחכמת את השהיה במרכז שלא למטרות גמילה אלא  כדי להכין תשתית מתאימה למקרה שייתפס, לטענה כי היה בגמילה טרם מעצרו, על מנת לבסס בקשה לשחרור מן מעצר, בדיוק כפי שעשה.

ד. הנסיון מלמד כי לרוב, אין סיכוי גמילה גבוהים אצל עבריין שאינו מוכן להודות בעבירות שביצע. ההכחשה של הפעילות העבריינית (במקרים שבהם אין תשתית ראיתית ברורה התומכת בכפירה) היא סימון מובהק של אי לקיחת האחריות. אי לקיחת אחריות היא מתכון בטוח לכשלון בתוכנית של גמילה מסמים. מטופל שאינו מוכן או אינו מסוגל לקחת אחריות למה שביצע בעבר, גם לא יקח אחריות לעתידו.

במקרה הנדון, המשיב הכחיש בחקירתו את המיוחס לו מבלי שמסר גירסה ברורה להאשמות כנגדו. כשנשאל על מכירת הסמים השיב שאינו זוכר. לחלק אחר של השאלות השיב כי "מעדיף שלא להשיב". לשאלה מסוימת השיב, "מעדיף לא לדבר, להודות תמיד אפשר" (עמ' 4 ש' 46 להודעה מיום 3.1.12). החקירה מציגה את המשיב כעבריינית משופשף ומניפולטיבי, ולא כמי שמחפש לנקות שולחן ולפתוח דף חדש.

ה. כפי שטענה ב"כ המבקשת, הפסיקה קובעת כי המקום הטבעי לשקול בקשה לצאת לגמילה הוא במסגרת התיק העיקרי לאחר ההרשעה. שחרור לגמילה מסגרת המעצר לפני המשפט הוא בגדר חריג. אין במקרה שבפנינו מקרה חריג, בלשון המעטה, המצדיק שחרור לצורכי גמילה בשלב המעצר.

לאור כל האמור, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום,  כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, במעמד המתיצבים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: